שני ציונים לשבח

הבטחנו, ולכן גם נקיים, שנביא גם דוגמאות לטובה
הרי אנחנו לא מרושעות לגמרי.

אז קבלו

אנחנו מבינות שלנשים דתיות יש בעיה עם הקיץ הישראלי - אסור להן לחשוף יותר מדי עור, והן בדר"כ גם לא מתפרעות עם צבע יותר מדי.

הבחורה שבתמונה התמודדה באלגנטיות עם הבעיה.

שמלה חסרת שרוולים שחורה אמנם, אבל בעלת גזרה זורמת מבד רופף שלא מכבידה יותר מדי, מעל גופיה לבנה. שחור ולבן יחד יכול לגרום לצעקות של גרסון! לכיוונכן, אבל בשילוב עם קצת מחשבה אפשר לקבל מראה אלגנטי (אם כי משמים).

כיסוי הראש הוא חובה, אבל המצולמת בחרה בבד לבן עדין וקליל, ואפילו התאימה אותו לחולצה, לתיק ולנעליים.

בעצם, הנעליים זו הבעיה היחידה שיש לי. אולי זה האיזור בגופך שיכול לזכות בהכי הרבה אוורור (וזה חשוב!) אבל למה ללבוש את אלה שסבתא לובשת כשהיא מנקה את הבית?


הרבה נאמר בגנות חצאית הבלון. חצאית הבלון יכולה להיות very, very good אבל כשהיא רעה, היא terrible!
(האמת, terrible זו מילה ממש עדינה למה שהולך שם, ותודה לפרוייקט מסלול האמיתי על התמונות)
אסור לשפוט סילואטה שלמה רק בגלל כמה (טוב, הרבה) דוגמאות רעות. עם הבד המתאים, בגזרה הנכונה, באורך המתאים (וכן, נו, גם על הבחורה הנכונה), חצאית הבלון יכולה להיות מקסימה. אופנה עילית לא הייתי מגדירה אותה, אבל היא בהחלט יכולה להיות כיפית ומשעשעת. (לכותבת שורות אלה יש שמלת מיני בלון שנראית פשוט מדהים).



לראיה -

חצאית בלון, באורך הברך, צבע יחסית נייטרלי עם קצת נפח, אבל לא מספיק שיגרום לי להאמין שתכף רוח מזרחית תעיף את הלובשת. המצולמת מחכימה לשלב את החצאית עם חולצת טי לבנה פשוטה, ועם חגורת עור יפה.

פשוט. אלגנטי. יפה.

בנות - הביטו ותלמדו.

(כן, הכיס מיותר, אבל למה להתעסק בקטנות?)



ועכשיו- הצבעה -
האם להתחיל להוסיף לכאן את הזוועות שאנחנו רואים גם בפרוייקט מסלול הישראלי?
חוו דעה בתגובות D: