יום שני, 29 ביוני 2009

...שכל אחד יכול לבחור...

אני מתנצלת מראש על כך שאין לי תמונה שממחישה את העניין (לא הייתי זריזה מספיק).
חולצות עם חורים, זה העניין. אני לא מדברת על החור שיש לך בחולצה מכיתה ט'.
אני מדברת על חולצות שבהם החור הוא חלק אינטגרלי - למשל גופיות מקרושה, רשת או תחרה.

אני לא צריכה לדעת מה צבע החזיה שלך!!!
(לא הרצועות, החזיה עצמה).

אם יש לך חולצה עם חורים, תעשי טובה לאנושות ותלבשי מתחת גופיה פשוטה (קומבינזון קוראים לזה בשפה גבוהה?).
מאמץ קטן, והנה את נראית אלגנטית, מסודרת והעיקר - לא כמו חשפנית.

כהרחבה מהנושא הזה - שמלות שבהן איזור הטורסו (מהמתניים לסרעפת) עשוי מאריג מחורר (בדר"כ תחרה)
שחושף/מסתיר את הבטן מתחת.
כנראה שיש איזושהי דעה רווחת שזה סקסי.
זה לא!
זה גם לא יפה, לא מחמיא ולא אופנתי.
ראיתם פעם שמלה על השטיח האדום עם הגועל נפש הזה? בדיוק.
חתיכה קטנה של בד בצבע תואם לזה של התחרה יכולה לפתור את הבעיה בקלילות.

הבנאדם היחיד שמותר לו זו שר. וגם זה רק בשם הבידור.

יום שישי, 26 ביוני 2009

ציפורניים

אופנת בניית הציפורניים נמצאת איתנו כבר כמה וכמה שנים. אנחנו יכולים להבין למה נשים אוהבות אותה: היא נותנת להן אפשרות להתגאות בציפורניים ארוכות בלי ההשקעה הדרושה בתחזוק שוטף של ציפורניים טבעיות ארוכות (שיוף, מריחה קבועה של בסיס-לק-מייבש, שימוש במחזק כשצריך וכו'). ואתם יודעים מה? נראה לנו אחלה פיתרון למי שמעוניינת בציפורניים ארוכות עבור מי שלא רוצה או לא יכולה להאריך את הציפורניים שלה (למרות שבאופן אישי, אנחנו מעדיפות ציפורניים קצרות, טבעיות ומטופחות).
אבל למה, למה, אצל 95% מהנשים שבונות ציפורניים יש להן צורה לא טבעית בעליל? בנות - ציפורניים לא מתרחבות כלפי חוץ! הן פשוט לא! ובכלל לא יזיק אם מי שבנתה לכן את הציפורניים תשייף להן את הקצוות ותפטר מהפינות החדות שיש לכן בקצה של כל ציפורן. זה לא נראה טבעי וזה, מה לעשות, מכוער. אפשר לעשות בניה גם באורך שמאפשר באמת לעבוד עם הידיים, וגם בצורה שנראית טבעית. באמת, ראינו כאלה...
מניקור צרפתי: באופן עקרוני, שוב מדובר על דבר שבמקורו הוא מאוד אסתטי, ועומד מאחוריו רעיון יפה - ללכת עם ולהראות בלי. במקורו - במניקור הצרפתי השכבה הלבנה צובעת רק את החלק של הציפורן שיוצא ממצע הציפורן. כלומר - רק את החלק שלא "דבוק" לכן ליד. כאשר מניקור צרפתי מבוצע בצורה אסתטית - הוא נראה מאוד עדין, ומדגיש את המבנה הטבעי של הציפורן. א-מ-מה, בנות ישראל חשבו שמצאו שיטה לגרום לציפורניים שלהן להראות ארוכות יותר: הצביעה הלבנה מתחילה בתוך גוף הציפורן ו"מאריכה" פנימה את החלק הבולט של הציפורן. רק חבל שלא חשבתן על כך שזה גורם לציפורניים שלכן להראות כאילו ילדה בת 5 החליטה לגדל ציפורניים ונסחפה לאורך לא הגיוני... ובכלל - זה לא נותן אשליה שהציפורניים שלכן ארוכות יותר, זה נראה כאילו יש לכן בעיה עם הגודל של גוף הציפורן.
אבני "חן" - את התופעה הזאת אנחנו מגנים באופן כללי. לק זה מגניב (בכל צבע שהוא - עם הסתייגות עבור ציפורניים ארוכות, עליהן לקים מסויימים נותנים קונוטציה של אישה עובדת). יש המון צבעים בשוק בטווח מחירים של משקלים בודדים ועד מאות שקלים ללק. אם את אוהבת את זה, ויכולה להרשות לעצמך את המחיר - לכי על זה! גם ציורים על הציפורן (או מדבקות שטוחות) יכולים להיות מגניבים. שוב - לא נעשה את זה על עצמנו, אבל מי שרוצה - שתהנה. אבל להדביק על ציפורניים משהו בגודל של יהלום קטן (נו טוב, לא כזה קטן...) במגוון צבעים וצורות, זה כבר להיות "קורבן אופנה". אנחנו לא יודעים אם מקורו של הטרנד באיזהי תצוגת אופנה של מעצב על, אבל לא כל מה שנהגה ע"י מיטב המוחות היצירתיים עבור המסלול יכול לעבור בצורה ישירה לחיים האמיתיים. האבנים המגוכחות האלה שוב מעלות בנו אסוציאציה של ילדה קטנה שהחליטה לשחק ב"מבוגרת" ולעשות לעצמה את הציפורניים. זה יוצא מגוחך, מנצנץ לעייפה (וזה אף פעם אינו סימן טוב. אלא אם את הולכת למסיבת דראג או תחפושות, ואז ההיפך הוא הנכון) ופשוט חסר טעם.

יום חמישי, 25 ביוני 2009

סנדלי שורש

נתחיל בסיפור קטן:

פעם ישבתי עם חברה שלי רותם בבית קפה בתל אביב. לידנו ישבו שני בחורים. אחד נראה טוב, אחד קצת פחות.
שניהם היו לבושים בצורה מוקפדת. אחד לבש מכנסי 3/4 בצבע אדום וחולצת לייקרה שחורה חסרת שרוולים, והשני ג'ינס וחולצה.
הסתכלנו עליהם שנינו לכמה שניות, ואז רותם אמרה: "איזה בעסה שכל הגברים בת"א הומואים".
אחרי שעה הבחורים קמו וראיתי שאחד מהם נועל סנדלי שורש. "רותם," אמרתי, "הם לא הומואים."

עכשיו, שלא תבינו אותי לא נכון. סנדלי שורש זה דבר נפלא! נהדר! יש להם סוליה חזקה ואפשר ללכת איתם לטיולים, ואפשר להיכנס איתם למים, והם מתייבשים מהר ומחזיקים את הרגל מצויין.
את סנדלי השורש שלי קניתי בקיץ 2002, ועד היום אני חושבת שזו אחת הקניות המוצלחות ביותר שעשיתי.
סנדלי השורש, אגב, עדיין במצב מצויין, והנקודה הירוקה עדיין שלמה.
וזאת למה? כי אני הולכת איתם רק לטיולים (שלצערי אני לא עושה מספיק).

כי סנדלי שורש, על כל נפלאותיהם - אינם אופנה. הם לא משלימים אף תלבושת, והם לא מחמיאים לאף רגל נשית.
ואם את בחורה, שרוצה להיראות עדינה - למה לשים משהו כל כך גס ולא מחמיא על הרגליים?

יום שלישי, 23 ביוני 2009

ושוב - בקמפוס


אמרתי שרב בנות ישראל הלומדות בקמפוס מתלבשות בצורה לא רעה בכלל - אז אמרתי.

בכל מקום שיש רב יש גם מיעוט.


אנחנו מאמינות בלב שלם כי בחורה יכולה להיות חכמה, יפה ואופנתית בו זמנית -- וכל זאת בלי לשבור את הבנק.


אז למה להוציא מהבויידעם את הטייטס עם התחרה שהכנסנו לשם כשנגמרה כיתה ה'?

ברור לי לחלוטין שהמסר שאת מנסה להעביר פה הוא שלא באת לאוניברסיטה כדי למצוא חתן. בסדר גמור, מקובל עלינו.

אבל אפשר וגם רצוי להתלבש בשביל עצמך!

כדי להשלים את ההשכלה האוניברסיטאית שלך - שנני את המשפט הבא:

TIGHTS ARE NOT PANTS!

טייטס לובשים מתחת לטוניקה או לשמלה, אפשר (אבל לא רצוי) מתחת לחצאית מיני גם.

המקום היחיד בו מותר ללבוש טייטס עם חולצה שנגמרת בקו המותן הוא בחדר כושר!!!

ואם את כבר לובשת טייטס, והסתכלת במראה וראית כי טוב (עניין סובייקטיבי, כן?) -

תעשה טובה למי שרואה אותך מאחור, ותלבשי חוטיני.


לגבי סנדלי השורש - לזה תוקדש רשומה בנפרד.

באוטובוס


האופנה הקיץ כוללת חולצות מבד דקיק ובגזרה הריונית.

גזרה זו יכולה להחמיא למגוון רחב של מבני גוף, ולא צריך לדואג תמיד שמא הנקניק מציץ.

יחד עם זאת - אם כבר הלכת ומצאת חולצה אופנתית שלא מבליטה את משמנייך, אולי גם תקפידי שהיא תשב עלייך כמו שצריך?

באמת? זה יותר מדי לבקש?

יש סיבה שקוראים לזה תחתונים - כי הם נמצאים מתחת לבגדים.


גם על התיק, גברת, את מקבלת נקודות לרעה. מה זה?

ושוב - בקניון

לפני שנתחיל (וכפי שאתם רואים, היום יש יבול מרשים...) הרשו לנו להמליץ לכם להקליק על התמונות, ע"מ לחזות בבעיות במלוא הדרן...

מה נסגר עם השרוואל?
שוב - בגדי בית יוצאים החוצה שלא לצורך...
ואם כבר לבשת פיג'מה לקניון: אולי אחת שלא חותכת לך בשומנים של הבטן ומשווה לך מראה של נקניקיה?


באחד מחלונות הראווה מוצגת לה בגאון השמלה הזו.
אז למה אנחנו מתפלאים שבנות ישראל מפגינות טעם רע על ימין ועל שמאל?
הרי זה מה שמוצג בחלונות הראווה, ונראה כאילו לגיטימי לצאת עם השמלה (?!) הזאת מהבית...
למען האמת - אלינו הביתה היא לא היתה נכנסת מלכתחילה.








לפני שנתחיל, חשוב לנו לציין שהגברת הזו אינה בת 20. גם לא 30, וכנראה גם לא 40. היא יותר מבוגרת מזה, ויש לה רגליים - To die for. אז למה צריך לעטוף את הגוף הנפלא הזה בכזה חוסר טעם?!
1. ה"בלונד". זה לא יפה על פנינה רוזנבלום, וגם לא יפה עליך.
2. המיני. באמת, גברת, זה ממש לא לגילך. זה מוזיל אותך, וחבל.
3. מגפונים או סנדלים. ההכלאה הנוראית הזאת בין סנדל למגפון, זה ממש לא זה.

האמת היא - שזה מוצג קלאסי של חוסר טעם. אנחנו לא מבינים מדוע בחורה מתעקשת להראות כמו נקניקייה, ולהשפך מצידי המכנס שקטן עלי בשתי מידות. לא! לא כל מה שהמוכרת אומרת לך בחנות זה נכון! לפעמים ה"וואו, זה יושב עליך מה-זה מדהים" מטרתו למכור את המכנס הנוראי שמדדת. ו"לא, את לא צריכה מידה יותר גדולה" גם לא תמיד משקף את המציאות...
דבר שני: אנחנו ממש, אבל ממש, לא צריכות לראות לך את החריץ! זה הרכוש הפרטי שלך, והציבור לא רוצה לראות אותו! לא נראה לנו שאת עובדת כאינסטלטור, אז בבקשה - חסכי מאיתנו.




נשמור על זה קצר: חולצת משבצות אדומה, מכנס סגול ותיק כחול ממש לא הולכים יחד.
גם לא בכאילו.



ואחרונה להיום: בחורה רזה לכל הדעות, שניסתה (ולצערנו גם הצליחה) להידחס לג'ינס קטן מדי. התוצאה (הצפויה) היא מראה הנקניקייה: במותן וגם בירכיים. בנות, תפנימו: 38 זו מידה של רזות. אין צורך ללבוש בכוח מידה 36...
לא ברור לנו אם הכתפיות השחורות שייכות לחזייה או לגופיה (?), אבל כך או כך - זה ממש לא עובד.



למה? כובע?!


זוכרים כשהיינו קטנים, ושאלנו שאלה שלהורים (או לכל מבוגר אחראי אחר) לא היתה עבורה תשובה? אז היינו נענים ב"למה? כובע?!". זהו בדיוק ההקשר שבו אנו מעלים את הפוסט הזה. באמת שאין לנו הסבר לשאלה "מה עבר לבחורה בראש לפני שהיא יצאה מהבית?" התשובה היא, "כנראה שכלום..."
ממה נתחיל? כנראה שמהכובע... דבר כזה לא ראינו מאז גיל 10 כשהלכנו לקייטנה. והאמת - שלשם הוא שייך. קיץ, חם, את רוצה להגן על עצמך מהשמש (שלמען האמת - כבר לא ממש נראתה בשעה שהתמונה הזו צולמה). את חושבת שכובע זה רעיון טוב, וייתכן שאת צודקת - אם היית בוחרת באחד שלא הבאת מהקייטנה של הילד שלך.
הלאה...
בואו נדון בדבר בסיסי יותר ממכנסיים וחולצה: חזיה. גברת - תקני אחת שמחזיקה לך את החזה. במקום. (ולמי שבספק - שיא החזה אמור להיות באמצע המרחק בין הכתף למרפק).
ממתי ללבוש מפה נחשב אופנתי? שלא תבינו לא נכון, אנחנו לגמרי בעד הדפסים. אבל יפים.
התיק. למה?! צבע זה טוב, אבל אם גם ככה התעקשת ללבוש מפה, אולי כדאי להצניע את האביזרים.
ודבר אחרון: בשנים האחרונות "סנדלי טבע" למיניהם הפכו להיות אופנתיים, שזה דבר נהדר כי הם כ"כ נוחים. אבל גם כאן יש מקום לשיקול דעת, וכדאי לדבוק בדגמים הפופולריים בטווח בגילאים שלפני 60 (אלא אם כן זה הלוק שאימצת - ואז, לכי על זה...).

יום חמישי, 18 ביוני 2009

הנעלת קיץ

Chacun a son gout
זה עניין של טעם.

נצטרך להתרגל לעובדה שגם לטעם רע יש זכות קיום.











אני גם די נחרדת מהמחשבה על השיזוף שנותר עם הסנדלים האלה.

יום רביעי, 17 ביוני 2009

בתחנת האוטובוס


כן, זה פאייטים שחורים.
כן, זה שקוף.
תגידו תודה שהיא הספיקה למשוך את המכנסיים למעלה לפני שהספקתי להוציא את המצלמה.
(אגב, השעה פה היא 10 בבוקר)

יום שלישי, 16 ביוני 2009

ברחוב



יש דברים שמוטב שלא יצאו מהבית (נו טוב, אפשר לצאת איתם לזרוק את הזבל או לעשות ספורט). כאלה הם הבוקסר והטי שרט שיש לך מכיתה ט'...

יום ראשון, 14 ביוני 2009

בקמפוס

סיבוב בקמפוס, חרף היותו סיור אנתרופולוגי מזדמן, דווקא לא הניב הרבה מבחינת פשעי אופנה.
בגדול, רב בנות הקמפוס אכן משקיעות מאמצים בבחירת מלבושיהם למחוזות האקדמיה. זה בהחלט ראוי להערכה, שכן לא תמיד אחרי הטחינה האקדמית יש כח לחשוב איזה טופ יילך עם איזה זוג מכנסיים וכיו"ב. זאת ועוד, כי על הסטודנטית הישראלית להתכונן לשינויי אקלים קיצוניים: בין 30 המעלות ו70% הלחות בחוץ, לכיתה בה המזגן מכוון ל-4 מעלות ועד לכיתה שבה המזגן הפסיק לפעול בה הטרמומטר מתבייש להראות את הטמפרטורה האמיתית.
בעיקר ראוי לציין את המגוון הגדול הקיים בתחום ההנעלה, וזאת בשל העובדה כי מזה שנתיים לא מצאתי בחנויות סנדל אחד ראוי לנעילה.
שתי דוגמאות בולטות לעין:
1. VPL


2. איך הייתם קוראים לצבע הזה של המכנסיים? אחרי מחשבה מעמיקה הגעתי למסקנה שצבע זה אינו בעל זכות קיום, שכן אין דבר אחד שייראה טוב בצבע הזה (אם למישהו יש רעיון, אשמח לשמוע). כנראה שכן יש דבר כזה מעצב עיוור צבעים.


3. שילוב של עור מזוייף בגופיית טריקו? מישהו רוצה להסביר לי את זה?


4. קבלי ח"ח על התאמת הנעליים לגופיה. באמת. רואים שהשקעת.






את הלוק הזה אני דווקא מחבבת. יש לה רגליים יפות והאורך של החצאית מחמיא לה. גם חולצת הטריקו חמודה, והשילוב בין שניהם מונע מהלובשת חשיפת יתר. גם בסנדלים ניכרת מחשבה (אם כי אני לא יודעת עד כמה סוליות שעם עדיין באופנה - וחבל, כי לסנדלים האהובים עליי סוליות שעם).
שתי בעיות עיקריות יש לי -

1. הצבע של החצאית. מה זה? מה קיים בטבע שהוא בעל הצבע הזה? ולמה שמישהו ירצה ללבוש את הצבע הזה? (כהערת שוליים - אפשר להיפטר מהכיסים הקדמיים כי הם יוצרים צורה מוזרה מקדימה).

2. התיק - קצת יותר מדי matchy-matchy. אבל הנה - מצאנו עוד משהו בצבע הכתום-ורוד הלא ברור של החצאית.






בשורה התחתונה - נראה כי בנות ישראל הפנימו היטב את העובדה שהקמפוס הוא המקום בו יפגשו את המהנדס/רופא/עו"ד אשר יביא נחת לאמא.

הבנים... זה כבר סיפור אחר.

בקרוב - רשומה בנושא הVPL.

יום רביעי, 10 ביוני 2009

סיפתח 2

טוב, אז הסבר קצר למי שטרם הבין...
המושג "קורבן אופנה" שב ועלה בשיחות שלנו לאחרונה. רק כדי ליישר קו: אנחנו לא מדברים על טעם אישי, כי כולנו יודעים שעל טעם וריח אין להתווכח. אנחנו מדברים על קרבנות אופנה: נשים וגברים שמתעקשים ללבוש פריטי לבוש שאינם מתאימים להם, שאינם מתאימים זה לזה, או שמקורם בשגיונותיו ההזויים של מעצב מופרע ואינם מתאימים לאף אחד... ולמען האמת - לא מדובר רק על לבוש: איפור, שיער, אביזרים והתערבויות כירורגיות שנעשו ללא פרופורציות נחשבים גם הם לסממניו של קרבן האפנה. נמאס לנו לראות בנות רזות לובשות ג'ינס נמוך שקטן עליהן בשתי מידות והן נשפכות מעליו; גברים עם תספורת "אלי אוחנה"; נשים שלובשות הדפס חיה מכף רגל ועד ראש; איפור עיניים בצורת "רקון" (והמבין יבין...).
חשוב לנו להדגיש שאין בכוונתנו לפגוע, ולכן פרטים זהים נמחקו מן התמונות.
ספתח ראשון נתרם ע"י קוקו.
Stay Tuned...

סיפתח


נצפתה בקניון:

1. התחיל טורניר וימבלדון ולא ידעתי?

2. תג מציץ מהסטרפלס

3. VPL

4. הסנדלים - מילא העניין של הטעם, אבל זמש? בקיץ הישראלי?