אחוות בלוגרים

כי לא רק אנחנו מזדעזעות מהדברים שאנחנו נתקלות בהם ברחוב.
http://dontjudgemyhair.com/

הטיול הקטן

לטיול יצאנו

באוטובוס נסענו

ומיד נתקלנו בפושעת אופנה

את נמצאת באגד,

לא בחדר כושר

את צריכה לדעת ש

טייטס זה לא מכנסיים!

אל ההר עלינו,

את הזוועה הבאה ראינו
ומשם ברחנו בבהלה!

אשה זקנה פגשנו בדרך

סיגריה ענקית החזיקה ביד

עם הדפס כל-כך מזעזע

אלף תיירים התעוורו מיד

בנתב"ג 2000

שטפנו ת'עיניים
עד שראינו את הדבר הבא:
בחלקת אספרסו

ליד עוגת קצפת

מאה לטאות הפכו לחולצה!

אז מאוד עייפנו

והביתה שבנו

שמש כבר זורחת

וחם נורא

רק ברציף רכבת

בוב ספוג מוודא ש

אין כמו ישראל בפשעי אופנה!

קצרים

1. נעליים קונים מהר וגרביים לא חסר

בדר"כ גרביים לא חסרות כי בישראל לא גורבים אותם במשך 6 חודשים. התלבשת יפה, והתאמת סנדל עם סוגשל peep-toe. את רוצה אולי להסביר לי למה התאמת לזה גרביון?? ועוד אחד בצבע לבן??

2. ככה זה כשיש שניים...

אני ממש אוהבת את הסגנון הזה של חולצות הפתוחות בגב. יחד עם זאת, חשוב לדעת שעם חולצה כזו נדרשת מחשבה. הן בפירוש לא נועדו כדי להציג לכל מאן דבעי את החזיה שלך. יש לך שלוש אופציות: לקנות סטרפלס כזה נחמד, לקנות "קאפות" שזה ציצים מסיליקון (נראה כמו חזה עוף לא מבושל, אבל עושה את העבודה) או ללכת בלי. אם את בוחרת באופציה ג', נא להסתכל במראה לפני שיוצאים מהבית. יש נשים שזה לא עובד עליהן.

האמנית שבי יכולה להעריך מאוד את האיזון בין פס החזיה שלך לחריץ של בן-זוגך.

אני לא יכולה להילחם בחריץ, אני מצטערת.

3. בבוקר יום א' הזברה קמה...

3א. למה את לובשת את הפיג'מה שלך מחוץ לבית? לא חבל?

3ב. מה זה ההדפס הזה? גם אם נגיד הוא מצא חן בעינייך, למה להתעטף בו מכף רגל ועד ראש?

הערה קצרה בדבר הדפסים: יש הדפסים טובים; יש הדפסים רעים; ויש הדפסים שגורמים לי לרצות לדקור את עצמי בעין עם מחט רפדים.

כלל מנחה: אם את מתיישבת על ספה ומתמזגת בה, או לחילופין נעמדת ליד החלון ונראית כמו וילון, אל תלבשי את זה מחוץ לבית.

מאצ'י-מאצ'י

שמעתי פעם איפשהו שצריך להתאים את הנעליים לתיק. במידה מסויימת זה נשמע הגיוני, פעם פעם כשמבחר התיקים והנעליים היה מוגבל. היום, עם שלל התיקים הצבעוניים, מקושטים, מצועצעים שיש בשוק, אני מוצאת שקשה מאוד להתאים לזה נעליים.
(גילוי נאות: כותבת שורות אלה הף פעם לא ניסתה להתאים ולו במקצת את התיק לנעליים. ולו בגלל שיש לה בערך תיק אחד שמוצא חן בעיניה)
להלן כמה דוגמאות מרשימות של התאמות: לא בהכרח התאמת התיק לנעליים, שכן נכנס למערכה גם שחקן חדש: החגורה.

חגורה מוכספת הולכת הכי-טוב עם נעליים כסופות. יופי! זה היה מעורר השתאות לו היית בדרך לבמה בלאס ווגאס. בדואר? באמת? אישה בגילך?

התאמה מושלמת בין החגורה לתיק. חבל ששניהם בצבע אדום מבחיל. ושניהם מותאמים גם לצבע הורוד של המכנסיים. רואים שהשקעת בבחירת הבגדים והאביזרים הבוקר! תזכורת: את לא בת 7, ואפילו דורה יותר טובה בהתאמת צבעים. אגב? התחת שלך לא אמור להיראות ככה. ממש, ממש לא.

ואוו! איפה הצלחת למצוא כפכפים בצבע כסף ועוד עם פאייטים! די! וגם הצלחת למצוא תיק כסוף תואם עם אותם פאייטים! אני מ-ת-ע-ל-פ-ת! לא באמת, אבל אני קרובה מאוד לעיוורון.

מסקנה: זה שזה תואם לא אומר שזה טוב.

חצי Off Topic

מסתבר שלא רק אנשים יכולים להיות קורבנות אופנה...
גם מכוניות יכולות לבוא ביציאות מוזרות.

אבל רגע ברצינות: בנאדם! אתה כ"כ קמצן שלא יכלת לקנות מגן שמש נורמלי לשים בתוך האוטו?! ואם כבר התכלבת ופרשת סדין, היית חייב להשתמש בזוועה הזאת?! באמת...

מנפלאות החופש הגדול

למה הגעתי לבריכה בשבת בצהריים בעיצומו של החופש הגדול, זה סיפור עצוב שמקומו לא כאן...

מה שראיתי שם לא ממש הפתיע אותי... (כרגיל, הנכם מוזמנים להקליק על התמונות ע"מ לחשוף את גודל הזוועה).

מצד אחד, מדובר באישה לא צעירה או רזה, שהשכילה לעטות בגד ים שלם. ובלי שמץ של ציניות - אנו מודים לה מקרב ליבנו, שכן אנחנו ממש לא מצפים ממי שהולכת לבריכה לעטות על עצמה סדין מכף רגל ועד ראש, אבל נשים חייבות להבין שלא חייבים ללבוש ביקיני...
מד צד שני, כבר אמרנו שהדפסי חיות מקומם רק בטבע. הכלל הזה נכון גם עבור הבריכה...
והדובדבן שעל הקצפת (ואני מודה שבכלל לא ראיתי אותו "בשידור חי" אלא הבחנתי בו רק כאשר בחנתי את התמונה...): שכפכפים!!! לא ראיתי כאלה כבר יותר מעשור. מה קרה? כפכפי אצבע לא מספיק טובים?!





אני מניחה שרבים לא יבחינו במבט ראשון מה אני רוצה מהבחורה בתמונה. במבט שני - אולי כדאי שתתמקדו ב - Love Handles/Muffin Top (מחק את המיותר) שנשפכים לה מהבגד ים. Come on, לא יכולת לקנות תחתון במידה שלך?!









אני אתחיל בהתנצלות על איכות התמונה השמאלית. צר לי, אבל לא תמיד יוצאות תמונות איכותיות כשמנסים לצלם אנשים בהחבא (מה לעשות - לא רוצה לחטוף מכות...). מה שכן - היא (והשניה) משקפת יפה את הנקודה הבאה:
לא כל פגם אפשר להסתיר או לטשטש בואכה הים או הבריכה. צלוליטיס, ירכיים רחבות, זרועות רופסות לא ממש אפשר להסתיר. וכמו שאמרתי קודם - אנחנו גם לא מצפים מכן לעשות את הבלתי אפשרי, או לבוא בכיסוי מלא. בכ"ז - קיץ, חם, וסביר להניח שבאתן כי הילדים שיגעו אתכן בבית ולא כי זה מקום הבילוי המועדף עליכן בחום הזה.
אבל זה שאתן הולכות לבריכה, לא אומר שאתן צריכות להיראות כמו Beached whale!!! כמו בכל פריט לבוש, גם בבגד ים אפשר לטשטש ולהסתיר חלקים מסויימים שהינם פחות אסתטיים מאחרים (נו טוב, זו ה - understatement של השנה...). וכן - אם יש לכן כרס, בגד ים שלם או טנקיני יראו עליכן הרבה יותר הגיוני מאשר ביקיני שחושף לראווה את כרס הבירה הרוטטת שלכן!!!
וכן, במקרה הזה, גם חזייה תומכת היתה עושה לכן פלאים!!!
(בלי להזכיר בכלל את גובה התחתון של המוצג הימני...)

שני ציונים לשבח

הבטחנו, ולכן גם נקיים, שנביא גם דוגמאות לטובה
הרי אנחנו לא מרושעות לגמרי.

אז קבלו

אנחנו מבינות שלנשים דתיות יש בעיה עם הקיץ הישראלי - אסור להן לחשוף יותר מדי עור, והן בדר"כ גם לא מתפרעות עם צבע יותר מדי.

הבחורה שבתמונה התמודדה באלגנטיות עם הבעיה.

שמלה חסרת שרוולים שחורה אמנם, אבל בעלת גזרה זורמת מבד רופף שלא מכבידה יותר מדי, מעל גופיה לבנה. שחור ולבן יחד יכול לגרום לצעקות של גרסון! לכיוונכן, אבל בשילוב עם קצת מחשבה אפשר לקבל מראה אלגנטי (אם כי משמים).

כיסוי הראש הוא חובה, אבל המצולמת בחרה בבד לבן עדין וקליל, ואפילו התאימה אותו לחולצה, לתיק ולנעליים.

בעצם, הנעליים זו הבעיה היחידה שיש לי. אולי זה האיזור בגופך שיכול לזכות בהכי הרבה אוורור (וזה חשוב!) אבל למה ללבוש את אלה שסבתא לובשת כשהיא מנקה את הבית?


הרבה נאמר בגנות חצאית הבלון. חצאית הבלון יכולה להיות very, very good אבל כשהיא רעה, היא terrible!
(האמת, terrible זו מילה ממש עדינה למה שהולך שם, ותודה לפרוייקט מסלול האמיתי על התמונות)
אסור לשפוט סילואטה שלמה רק בגלל כמה (טוב, הרבה) דוגמאות רעות. עם הבד המתאים, בגזרה הנכונה, באורך המתאים (וכן, נו, גם על הבחורה הנכונה), חצאית הבלון יכולה להיות מקסימה. אופנה עילית לא הייתי מגדירה אותה, אבל היא בהחלט יכולה להיות כיפית ומשעשעת. (לכותבת שורות אלה יש שמלת מיני בלון שנראית פשוט מדהים).



לראיה -

חצאית בלון, באורך הברך, צבע יחסית נייטרלי עם קצת נפח, אבל לא מספיק שיגרום לי להאמין שתכף רוח מזרחית תעיף את הלובשת. המצולמת מחכימה לשלב את החצאית עם חולצת טי לבנה פשוטה, ועם חגורת עור יפה.

פשוט. אלגנטי. יפה.

בנות - הביטו ותלמדו.

(כן, הכיס מיותר, אבל למה להתעסק בקטנות?)



ועכשיו- הצבעה -
האם להתחיל להוסיף לכאן את הזוועות שאנחנו רואים גם בפרוייקט מסלול הישראלי?
חוו דעה בתגובות D:

מדריך קצר להתמודדות עם טמפרטורות לוהטות

קיץ. חם. לח.

אנחנו מבינות שקשה. גם לנו קשה.

אבל אנחנו מקפידות מאוד שלא להקשות על כל מי שרואה אותנו ברחוב ע"י לבוש מזעזע.

ברחוב הישראלי ניתן למצוא פתרונות רבים לשמירה על טמפרטורת גוף נורמלית.

1 - ללבוש בגדים רפויים וחסרי גזרה. ניחא - אבל אין הצדקה ליציאה מהבית כשאת נראית כמו גביע גלידה (פיסטוק ואפרסמון). באופן כללי, as far as I am concerned, לצבעי גלידה אין זכות קיום, פרט לבגלידה עצמה.

2- ללבוש פיג'מה. ברצינות - התלבושת הזאת מתאימה למסיבת פיג'מות עם נושא של גולף. ותו לא. איך את מצפה למצוא חתן כשאת מתלבשת כך בקמפוס?

3 - לא ללבוש כלום. יש דבר כזה שנקרא age-appropriate. לא איכפת לי כמה את משומרת או כמה שילמת למנתח הפלסטי. אני לא צריכה לראות כל כך הרבה ממך.ואם לשפוט לפי קווי פנייך, סנדלי הגלדיאטור שלך שכל כך התאמצת להתאים לבגדים הם הדבר האמיתי, מימי הרומאים.

4 - ללכת לים. אז קודם כל תודה לכן בנות, שטרחתן לעטות על עצמכן כיסוי כל עוד אתן ברחוב. ובהזדמנות חגיגות זו הועלתן להציג לציבור הרחב עוד תופעה מזעזעת - היא חצאית החיתול! זוועה חיה. ואם את כבר עוטה אותה לגופך, יש סיבה מסויימת לכך שאת מושכת אותה עד הפופיק ומסדרת את קצוות הגופיה בפנים? את הולכת לים או לפגישת עסקים? ולגברת הזוהרת - האייטיז נגמרו ב31/12/1989 ונראה לי שרק מייקל ג'קסון התגעגע אליהם.

5 - לעטות על גופך סמרטוט רצפה, כדי שיספוג את אגלי הזיעה הניגרים מאיזור החלציים.

6 - ולקינוח - יום החג שלנו הגיע: שני הטרנדים האהובים עלינו באחד - גם אוברול וגם מכנסי חיתול! אני לא מאמינה שאמא שלך נתנה לך לצאת ככה מהבית: ארגז החול הוא איזור מועד לפורענות.

ובהמשך לפוסט הקודם...

למי שיש סבלנות:
אנחנו לא היחידים שמבינים שאוברולים הם ממש לא...
The Cut: New York Magazine's Fashion Blog

אנשים בלי טעם בעיר

טוב, אז בעוונותינו הרבים הלכנו אתמול לטעם העיר.

קצרה היריעה מלתאר את הזוועות בהן נתקלנו. לצערנו הרב, תנועת האנשים הקשתה עלינו עד מאוד לצלם תמונות טובות של מה שראינו, אבל רק ע"מ לסבר את האוזן: בנות גדולות שלבשו בגדים קטנים, אישה בלבן שהתאבזרה (מכף רגל ועד ראש) בפריטי כסף נוצצים במיוחד, גברים בחולצות בצבע מרקר, והיד עוד נטויה (או במילים אחרות: הפנקס פתוח והיד רושמת...).

אז הנה שתי דוגמאות לזוועות בהן נתקלנו:

בחורה! מה נסגר?! את ממש לא במידה שמאפשרת לך ללבוש מכנסיים בכזה אורך...
מעטות מאוד הן הבנות שיש להן רגליים שמצדיקות מכנס (או חצאית) כה קצר...

דבר שני - אמנם זה לא דבר שאפשר לראות בצילום, אבל אם כבר בחרת לצאת עם מכנס כה קצר מהבית - אז טריקו זה לא ה - fabric of choice... מכנס טריקו באורך כזה מיועד להיות פיג'מה...

אחרון - מכנס זה לא חזיה תומכת... הוא לא צריך להגיע לך לחזה. אמנם אנחנו ממש לא בעד מכנסיים נמוכים שחושפים חריץ, אבל אין צורך להרחיק לקיצוניות השניה. מישהו פעם אמר "מקום טוב באמצע". הוא צדק...








באמת שאין לנו מושג מאיפה להתחיל... בעיה... כנראה שנתחיל מלמעלה...

הכובע - כבר דנו בנושא הזה... לא לובשים את הכובע, שהילד קיבל בקייטנה, בציבור!

"בלונד" ושיזוף לא הולכים יחד. הניגוד החד הזה רק מוכיח ש(לפחות) אחד מהם לא אמיתי...

אוברול... הוי האוברול... אנחנו לא יודעים מה לומר על התופעה הזאת שחזרה לשלוט בעולם האופנה, ובנות ישראל ממהרות לאמץ בלי להפעיל את השכל... נסתפק בזה שאוברול נראה טוב על שתי אוכלוסיות בלבד: תינוקות וילדים קטנים. אנשים בוגרים יכולים ללבוש אוברול במצב אחד בלבד - כשעבודתם דורשת את זה.

החגורה (?). או יותר נכון, האזיקים שחוברו יחדיו, הוספו להם שרשראות ונכרכו סביב האוברול. לא, לא, לא!!! זה לא נראה טוב!!! לא על אוברול, לא על מכנסיים ולא בכלל!!!



תהינו אתמול אם ייתכן שלכל כך הרבה אנשים אין מראה בבית, או שהם פשוט לא אוהבים להשתמש בה. כי אחרת אנחנו ממש לא מבינים מה גרם להם לצאת ככה לציבור.

...שכל אחד יכול לבחור...

אני מתנצלת מראש על כך שאין לי תמונה שממחישה את העניין (לא הייתי זריזה מספיק).
חולצות עם חורים, זה העניין. אני לא מדברת על החור שיש לך בחולצה מכיתה ט'.
אני מדברת על חולצות שבהם החור הוא חלק אינטגרלי - למשל גופיות מקרושה, רשת או תחרה.

אני לא צריכה לדעת מה צבע החזיה שלך!!!
(לא הרצועות, החזיה עצמה).

אם יש לך חולצה עם חורים, תעשי טובה לאנושות ותלבשי מתחת גופיה פשוטה (קומבינזון קוראים לזה בשפה גבוהה?).
מאמץ קטן, והנה את נראית אלגנטית, מסודרת והעיקר - לא כמו חשפנית.

כהרחבה מהנושא הזה - שמלות שבהן איזור הטורסו (מהמתניים לסרעפת) עשוי מאריג מחורר (בדר"כ תחרה)
שחושף/מסתיר את הבטן מתחת.
כנראה שיש איזושהי דעה רווחת שזה סקסי.
זה לא!
זה גם לא יפה, לא מחמיא ולא אופנתי.
ראיתם פעם שמלה על השטיח האדום עם הגועל נפש הזה? בדיוק.
חתיכה קטנה של בד בצבע תואם לזה של התחרה יכולה לפתור את הבעיה בקלילות.

הבנאדם היחיד שמותר לו זו שר. וגם זה רק בשם הבידור.

ציפורניים

אופנת בניית הציפורניים נמצאת איתנו כבר כמה וכמה שנים. אנחנו יכולים להבין למה נשים אוהבות אותה: היא נותנת להן אפשרות להתגאות בציפורניים ארוכות בלי ההשקעה הדרושה בתחזוק שוטף של ציפורניים טבעיות ארוכות (שיוף, מריחה קבועה של בסיס-לק-מייבש, שימוש במחזק כשצריך וכו'). ואתם יודעים מה? נראה לנו אחלה פיתרון למי שמעוניינת בציפורניים ארוכות עבור מי שלא רוצה או לא יכולה להאריך את הציפורניים שלה (למרות שבאופן אישי, אנחנו מעדיפות ציפורניים קצרות, טבעיות ומטופחות).
אבל למה, למה, אצל 95% מהנשים שבונות ציפורניים יש להן צורה לא טבעית בעליל? בנות - ציפורניים לא מתרחבות כלפי חוץ! הן פשוט לא! ובכלל לא יזיק אם מי שבנתה לכן את הציפורניים תשייף להן את הקצוות ותפטר מהפינות החדות שיש לכן בקצה של כל ציפורן. זה לא נראה טבעי וזה, מה לעשות, מכוער. אפשר לעשות בניה גם באורך שמאפשר באמת לעבוד עם הידיים, וגם בצורה שנראית טבעית. באמת, ראינו כאלה...
מניקור צרפתי: באופן עקרוני, שוב מדובר על דבר שבמקורו הוא מאוד אסתטי, ועומד מאחוריו רעיון יפה - ללכת עם ולהראות בלי. במקורו - במניקור הצרפתי השכבה הלבנה צובעת רק את החלק של הציפורן שיוצא ממצע הציפורן. כלומר - רק את החלק שלא "דבוק" לכן ליד. כאשר מניקור צרפתי מבוצע בצורה אסתטית - הוא נראה מאוד עדין, ומדגיש את המבנה הטבעי של הציפורן. א-מ-מה, בנות ישראל חשבו שמצאו שיטה לגרום לציפורניים שלהן להראות ארוכות יותר: הצביעה הלבנה מתחילה בתוך גוף הציפורן ו"מאריכה" פנימה את החלק הבולט של הציפורן. רק חבל שלא חשבתן על כך שזה גורם לציפורניים שלכן להראות כאילו ילדה בת 5 החליטה לגדל ציפורניים ונסחפה לאורך לא הגיוני... ובכלל - זה לא נותן אשליה שהציפורניים שלכן ארוכות יותר, זה נראה כאילו יש לכן בעיה עם הגודל של גוף הציפורן.
אבני "חן" - את התופעה הזאת אנחנו מגנים באופן כללי. לק זה מגניב (בכל צבע שהוא - עם הסתייגות עבור ציפורניים ארוכות, עליהן לקים מסויימים נותנים קונוטציה של אישה עובדת). יש המון צבעים בשוק בטווח מחירים של משקלים בודדים ועד מאות שקלים ללק. אם את אוהבת את זה, ויכולה להרשות לעצמך את המחיר - לכי על זה! גם ציורים על הציפורן (או מדבקות שטוחות) יכולים להיות מגניבים. שוב - לא נעשה את זה על עצמנו, אבל מי שרוצה - שתהנה. אבל להדביק על ציפורניים משהו בגודל של יהלום קטן (נו טוב, לא כזה קטן...) במגוון צבעים וצורות, זה כבר להיות "קורבן אופנה". אנחנו לא יודעים אם מקורו של הטרנד באיזהי תצוגת אופנה של מעצב על, אבל לא כל מה שנהגה ע"י מיטב המוחות היצירתיים עבור המסלול יכול לעבור בצורה ישירה לחיים האמיתיים. האבנים המגוכחות האלה שוב מעלות בנו אסוציאציה של ילדה קטנה שהחליטה לשחק ב"מבוגרת" ולעשות לעצמה את הציפורניים. זה יוצא מגוחך, מנצנץ לעייפה (וזה אף פעם אינו סימן טוב. אלא אם את הולכת למסיבת דראג או תחפושות, ואז ההיפך הוא הנכון) ופשוט חסר טעם.

סנדלי שורש

נתחיל בסיפור קטן:

פעם ישבתי עם חברה שלי רותם בבית קפה בתל אביב. לידנו ישבו שני בחורים. אחד נראה טוב, אחד קצת פחות.
שניהם היו לבושים בצורה מוקפדת. אחד לבש מכנסי 3/4 בצבע אדום וחולצת לייקרה שחורה חסרת שרוולים, והשני ג'ינס וחולצה.
הסתכלנו עליהם שנינו לכמה שניות, ואז רותם אמרה: "איזה בעסה שכל הגברים בת"א הומואים".
אחרי שעה הבחורים קמו וראיתי שאחד מהם נועל סנדלי שורש. "רותם," אמרתי, "הם לא הומואים."

עכשיו, שלא תבינו אותי לא נכון. סנדלי שורש זה דבר נפלא! נהדר! יש להם סוליה חזקה ואפשר ללכת איתם לטיולים, ואפשר להיכנס איתם למים, והם מתייבשים מהר ומחזיקים את הרגל מצויין.
את סנדלי השורש שלי קניתי בקיץ 2002, ועד היום אני חושבת שזו אחת הקניות המוצלחות ביותר שעשיתי.
סנדלי השורש, אגב, עדיין במצב מצויין, והנקודה הירוקה עדיין שלמה.
וזאת למה? כי אני הולכת איתם רק לטיולים (שלצערי אני לא עושה מספיק).

כי סנדלי שורש, על כל נפלאותיהם - אינם אופנה. הם לא משלימים אף תלבושת, והם לא מחמיאים לאף רגל נשית.
ואם את בחורה, שרוצה להיראות עדינה - למה לשים משהו כל כך גס ולא מחמיא על הרגליים?

ושוב - בקמפוס

אמרתי שרב בנות ישראל הלומדות בקמפוס מתלבשות בצורה לא רעה בכלל - אז אמרתי.

בכל מקום שיש רב יש גם מיעוט.

אנחנו מאמינות בלב שלם כי בחורה יכולה להיות חכמה, יפה ואופנתית בו זמנית -- וכל זאת בלי לשבור את הבנק.

אז למה להוציא מהבויידעם את הטייטס עם התחרה שהכנסנו לשם כשנגמרה כיתה ה'?

ברור לי לחלוטין שהמסר שאת מנסה להעביר פה הוא שלא באת לאוניברסיטה כדי למצוא חתן. בסדר גמור, מקובל עלינו.

אבל אפשר וגם רצוי להתלבש בשביל עצמך!

כדי להשלים את ההשכלה האוניברסיטאית שלך - שנני את המשפט הבא:

TIGHTS ARE NOT PANTS!

טייטס לובשים מתחת לטוניקה או לשמלה, אפשר (אבל לא רצוי) מתחת לחצאית מיני גם.

המקום היחיד בו מותר ללבוש טייטס עם חולצה שנגמרת בקו המותן הוא בחדר כושר!!!

ואם את כבר לובשת טייטס, והסתכלת במראה וראית כי טוב (עניין סובייקטיבי, כן?) -

תעשה טובה למי שרואה אותך מאחור, ותלבשי חוטיני.

לגבי סנדלי השורש - לזה תוקדש רשומה בנפרד.

באוטובוס

האופנה הקיץ כוללת חולצות מבד דקיק ובגזרה הריונית.

גזרה זו יכולה להחמיא למגוון רחב של מבני גוף, ולא צריך לדואג תמיד שמא הנקניק מציץ.

יחד עם זאת - אם כבר הלכת ומצאת חולצה אופנתית שלא מבליטה את משמנייך, אולי גם תקפידי שהיא תשב עלייך כמו שצריך?

באמת? זה יותר מדי לבקש?

יש סיבה שקוראים לזה תחתונים - כי הם נמצאים מתחת לבגדים.

גם על התיק, גברת, את מקבלת נקודות לרעה. מה זה?

ושוב - בקניון

לפני שנתחיל (וכפי שאתם רואים, היום יש יבול מרשים...) הרשו לנו להמליץ לכם להקליק על התמונות, ע"מ לחזות בבעיות במלוא הדרן...

מה נסגר עם השרוואל?
שוב - בגדי בית יוצאים החוצה שלא לצורך...
ואם כבר לבשת פיג'מה לקניון: אולי אחת שלא חותכת לך בשומנים של הבטן ומשווה לך מראה של נקניקיה?


באחד מחלונות הראווה מוצגת לה בגאון השמלה הזו.
אז למה אנחנו מתפלאים שבנות ישראל מפגינות טעם רע על ימין ועל שמאל?
הרי זה מה שמוצג בחלונות הראווה, ונראה כאילו לגיטימי לצאת עם השמלה (?!) הזאת מהבית...
למען האמת - אלינו הביתה היא לא היתה נכנסת מלכתחילה.








לפני שנתחיל, חשוב לנו לציין שהגברת הזו אינה בת 20. גם לא 30, וכנראה גם לא 40. היא יותר מבוגרת מזה, ויש לה רגליים - To die for. אז למה צריך לעטוף את הגוף הנפלא הזה בכזה חוסר טעם?!
1. ה"בלונד". זה לא יפה על פנינה רוזנבלום, וגם לא יפה עליך.
2. המיני. באמת, גברת, זה ממש לא לגילך. זה מוזיל אותך, וחבל.
3. מגפונים או סנדלים. ההכלאה הנוראית הזאת בין סנדל למגפון, זה ממש לא זה.

האמת היא - שזה מוצג קלאסי של חוסר טעם. אנחנו לא מבינים מדוע בחורה מתעקשת להראות כמו נקניקייה, ולהשפך מצידי המכנס שקטן עלי בשתי מידות. לא! לא כל מה שהמוכרת אומרת לך בחנות זה נכון! לפעמים ה"וואו, זה יושב עליך מה-זה מדהים" מטרתו למכור את המכנס הנוראי שמדדת. ו"לא, את לא צריכה מידה יותר גדולה" גם לא תמיד משקף את המציאות...
דבר שני: אנחנו ממש, אבל ממש, לא צריכות לראות לך את החריץ! זה הרכוש הפרטי שלך, והציבור לא רוצה לראות אותו! לא נראה לנו שאת עובדת כאינסטלטור, אז בבקשה - חסכי מאיתנו.




נשמור על זה קצר: חולצת משבצות אדומה, מכנס סגול ותיק כחול ממש לא הולכים יחד.
גם לא בכאילו.



ואחרונה להיום: בחורה רזה לכל הדעות, שניסתה (ולצערנו גם הצליחה) להידחס לג'ינס קטן מדי. התוצאה (הצפויה) היא מראה הנקניקייה: במותן וגם בירכיים. בנות, תפנימו: 38 זו מידה של רזות. אין צורך ללבוש בכוח מידה 36...
לא ברור לנו אם הכתפיות השחורות שייכות לחזייה או לגופיה (?), אבל כך או כך - זה ממש לא עובד.

למה? כובע?!

זוכרים כשהיינו קטנים, ושאלנו שאלה שלהורים (או לכל מבוגר אחראי אחר) לא היתה עבורה תשובה? אז היינו נענים ב"למה? כובע?!". זהו בדיוק ההקשר שבו אנו מעלים את הפוסט הזה. באמת שאין לנו הסבר לשאלה "מה עבר לבחורה בראש לפני שהיא יצאה מהבית?" התשובה היא, "כנראה שכלום..."
ממה נתחיל? כנראה שמהכובע... דבר כזה לא ראינו מאז גיל 10 כשהלכנו לקייטנה. והאמת - שלשם הוא שייך. קיץ, חם, את רוצה להגן על עצמך מהשמש (שלמען האמת - כבר לא ממש נראתה בשעה שהתמונה הזו צולמה). את חושבת שכובע זה רעיון טוב, וייתכן שאת צודקת - אם היית בוחרת באחד שלא הבאת מהקייטנה של הילד שלך.
הלאה...
בואו נדון בדבר בסיסי יותר ממכנסיים וחולצה: חזיה. גברת - תקני אחת שמחזיקה לך את החזה. במקום. (ולמי שבספק - שיא החזה אמור להיות באמצע המרחק בין הכתף למרפק).
ממתי ללבוש מפה נחשב אופנתי? שלא תבינו לא נכון, אנחנו לגמרי בעד הדפסים. אבל יפים.
התיק. למה?! צבע זה טוב, אבל אם גם ככה התעקשת ללבוש מפה, אולי כדאי להצניע את האביזרים.
ודבר אחרון: בשנים האחרונות "סנדלי טבע" למיניהם הפכו להיות אופנתיים, שזה דבר נהדר כי הם כ"כ נוחים. אבל גם כאן יש מקום לשיקול דעת, וכדאי לדבוק בדגמים הפופולריים בטווח בגילאים שלפני 60 (אלא אם כן זה הלוק שאימצת - ואז, לכי על זה...).

הנעלת קיץ

Chacun a son gout
זה עניין של טעם.

נצטרך להתרגל לעובדה שגם לטעם רע יש זכות קיום.











אני גם די נחרדת מהמחשבה על השיזוף שנותר עם הסנדלים האלה.

בתחנת האוטובוס

כן, זה פאייטים שחורים.

כן, זה שקוף.

תגידו תודה שהיא הספיקה למשוך את המכנסיים למעלה לפני שהספקתי להוציא את המצלמה.

(אגב, השעה פה היא 10 בבוקר)

ברחוב

יש דברים שמוטב שלא יצאו מהבית (נו טוב, אפשר לצאת איתם לזרוק את הזבל או לעשות ספורט). כאלה הם הבוקסר והטי שרט שיש לך מכיתה ט'...

בקמפוס

סיבוב בקמפוס, חרף היותו סיור אנתרופולוגי מזדמן, דווקא לא הניב הרבה מבחינת פשעי אופנה.
בגדול, רב בנות הקמפוס אכן משקיעות מאמצים בבחירת מלבושיהם למחוזות האקדמיה. זה בהחלט ראוי להערכה, שכן לא תמיד אחרי הטחינה האקדמית יש כח לחשוב איזה טופ יילך עם איזה זוג מכנסיים וכיו"ב. זאת ועוד, כי על הסטודנטית הישראלית להתכונן לשינויי אקלים קיצוניים: בין 30 המעלות ו70% הלחות בחוץ, לכיתה בה המזגן מכוון ל-4 מעלות ועד לכיתה שבה המזגן הפסיק לפעול בה הטרמומטר מתבייש להראות את הטמפרטורה האמיתית.
בעיקר ראוי לציין את המגוון הגדול הקיים בתחום ההנעלה, וזאת בשל העובדה כי מזה שנתיים לא מצאתי בחנויות סנדל אחד ראוי לנעילה.
שתי דוגמאות בולטות לעין:
1. VPL


2. איך הייתם קוראים לצבע הזה של המכנסיים? אחרי מחשבה מעמיקה הגעתי למסקנה שצבע זה אינו בעל זכות קיום, שכן אין דבר אחד שייראה טוב בצבע הזה (אם למישהו יש רעיון, אשמח לשמוע). כנראה שכן יש דבר כזה מעצב עיוור צבעים.


3. שילוב של עור מזוייף בגופיית טריקו? מישהו רוצה להסביר לי את זה?


4. קבלי ח"ח על התאמת הנעליים לגופיה. באמת. רואים שהשקעת.






את הלוק הזה אני דווקא מחבבת. יש לה רגליים יפות והאורך של החצאית מחמיא לה. גם חולצת הטריקו חמודה, והשילוב בין שניהם מונע מהלובשת חשיפת יתר. גם בסנדלים ניכרת מחשבה (אם כי אני לא יודעת עד כמה סוליות שעם עדיין באופנה - וחבל, כי לסנדלים האהובים עליי סוליות שעם).
שתי בעיות עיקריות יש לי -

1. הצבע של החצאית. מה זה? מה קיים בטבע שהוא בעל הצבע הזה? ולמה שמישהו ירצה ללבוש את הצבע הזה? (כהערת שוליים - אפשר להיפטר מהכיסים הקדמיים כי הם יוצרים צורה מוזרה מקדימה).

2. התיק - קצת יותר מדי matchy-matchy. אבל הנה - מצאנו עוד משהו בצבע הכתום-ורוד הלא ברור של החצאית.

בשורה התחתונה - נראה כי בנות ישראל הפנימו היטב את העובדה שהקמפוס הוא המקום בו יפגשו את המהנדס/רופא/עו"ד אשר יביא נחת לאמא.

הבנים... זה כבר סיפור אחר.

בקרוב - רשומה בנושא הVPL.

סיפתח 2

טוב, אז הסבר קצר למי שטרם הבין...
המושג "קורבן אופנה" שב ועלה בשיחות שלנו לאחרונה. רק כדי ליישר קו: אנחנו לא מדברים על טעם אישי, כי כולנו יודעים שעל טעם וריח אין להתווכח. אנחנו מדברים על קרבנות אופנה: נשים וגברים שמתעקשים ללבוש פריטי לבוש שאינם מתאימים להם, שאינם מתאימים זה לזה, או שמקורם בשגיונותיו ההזויים של מעצב מופרע ואינם מתאימים לאף אחד... ולמען האמת - לא מדובר רק על לבוש: איפור, שיער, אביזרים והתערבויות כירורגיות שנעשו ללא פרופורציות נחשבים גם הם לסממניו של קרבן האפנה. נמאס לנו לראות בנות רזות לובשות ג'ינס נמוך שקטן עליהן בשתי מידות והן נשפכות מעליו; גברים עם תספורת "אלי אוחנה"; נשים שלובשות הדפס חיה מכף רגל ועד ראש; איפור עיניים בצורת "רקון" (והמבין יבין...).
חשוב לנו להדגיש שאין בכוונתנו לפגוע, ולכן פרטים זהים נמחקו מן התמונות.
ספתח ראשון נתרם ע"י קוקו.
Stay Tuned...

סיפתח

נצפתה בקניון:

1. התחיל טורניר וימבלדון ולא ידעתי?

2. תג מציץ מהסטרפלס

3. VPL

4. הסנדלים - מילא העניין של הטעם, אבל זמש? בקיץ הישראלי?